משפחה חד הורית, שבד"כ נוצרת על ידי גירושין, כוללת הורה אחד וילד או מספר ילדים.
מהם המשאבים הכלכליים במשפחה כזו? משכורת של ההורה או ההכנסות שלו מעסק עצמאי, קצבת ילדים זעירה, ולפעמים – מזונות שמשלם בן הזוג. כלומר, למשפחה כזו יש בערך אותן ההוצאות כמו למשפחה "רגילה" (דיור, כלכלה, רכב, לימודים), אבל יש בה רק מבוגר אחד שמכניס כסף. גם אם המשכורת שלו בסדר גמור, עדיין מדובר במצב כלכלי לא פשוט, ורוב המשפחות החד-הוריות נמצאות נמוך בדירוג העשירונים (כלומר, בין העשירון השישי לעשירי) – גם אם להורה היחיד יש השכלה גבוהה, מקצוע טוב ביד ומשכורת גבוהה מהממוצע.
כיצד מתחלקות ההוצאות במשפחות אלה? לאן הולכים המשאבים?
כמו בכל משפחה בישראל, סעיף הדיור הוא בדרך כלל הסעיף הכבד ביותר בתקציב. אחריו, החלק הארי של המשאבים הולך לילדים: לימודים, ביגוד, טיפולים רפואיים ועוד. הסיבות לכך מגוונות: החל מהרצון להעניק לילדים את הטוב ביותר, דרך ניסיון לפצות אותם על "הריסת המשפחה", וכלה בתחושה ש"כעת אני חיה בשביל הילדים".
תחושת ההצלחה של ההורה וההערכה העצמית שלו כ"הורה יחיד שמתפקד היטב" תלויה לעתים קרובות ביכולת לספק לילדים את הצרכים החומריים ברמה זהה לבני גילם באותה הסביבה החברתית. ההורה שואף לספק לילדיו את אותה רמת חיים שלה היו זוכים אילו הייתה להם משפחה "שלמה", ולפעמים ממש קורס תחת המשימה הבלתי-אפשרית הזו, במיוחד כשמדובר באם (שכר הנשים, כזכור, נמוך במדינה שלנו בערך ב-30% משכר הגברים). למידע נוסף לחץ כאן.
.
יחד עם זאת, יש גם תופעה הפוכה: נשים מרשות לעצמן להוציא פה ושם סכומים "על עצמן": על חוגים, ספורט וגם טיפוח. הן קונות יותר אוכל שהן אוהבות ומסדרות את הבית יותר בהתאם לטעמן. היעדר הצורך להגיע להחלטות משותפות, לקבל אישור מבן זוג ולהתפשר, לפעמים משפיע דווקא לטובה. נשים רבות מספרות על הנאות קטנות כמו חוג, טיפול יופי או רכישת אביזר חדש ונחשק, שהן מרשות לעצמן מדי פעם. מסתבר שכאשר הנשים הנשואות מחכות שבן הזוג יפנק אותן, הגרושות יותר נוטות לפנק את עצמן. בנוסף, נשים ששואפות להכיר בן זוג חדש חשות צורך להשקיע בהופעה החיצונית – ובצדק רב.
סעיף נוסף שדורש השקעה הוא לימודי ההורה – השתלמות או הסבה מקצועית. מדובר בסעיף חשוב במיוחד כאשר ההורה יודע שבגמר הלימודים משכורתו תגדל בפועל, או לפחות יכולת ההשתכרות שלו תשתפר. מסתבר שלפעמים שווה להדק את החגורה, אם בהמשך תוכלו להרשות לעצמכם רמת חיים טובה יותר, בזכות התואר או התעודה.
ולסיכום, מספר המלצות לא מקצועיות, אבל מאוד פרקטיות מבעלת הניסיון…
– תמיד תשימו סכומים קטנים בצד. באידאל – 5% ממה שאתם מרוויחים צריך להכניס לפק"מ. מדוע? משום שהחיים מלאים הפתעות, והן לא תמיד נעימות. הרכב שמתקלקל, מכונת כביסה שהלכה, או הוצאה כבדה ופתאומית אחרת – זה עניין שמוכר לכולם. במקום להיכנס לבור כלכלי ולחובות, מוציאים את הפק"מ ומכסים את המינוס. חשוב שהחיסכון הזה יהיה ניתן לשליפה בכל רגע, כי מכונות כביסה ומקררים נוטים להתקלקל ללא התראה של חודש מראש.
– אם סעיף הדיור עולה על 50% מההכנסה, נסו לחשוב שוב האם לא ניתן לעבור למקום זול יותר. המחיר שאתם משלמים על השקעה כ"כ גבוהה בדיור, עלול להיות מוגזם.
– מובן מאליו שאתם משקיעים את רוב הכסף בילדים, אך שימו לב לסדר העדיפויות. אם חלק גדול מההוצאות על הילדים הולך למותגים, גדג'טים וסמלי סטטוס אחרים, משהו חייב להשתנות. נסו לבדוק יחד איתם על מה ניתן לוותר והראו להם כמה דברים מועילים אפשר לעשות בכסף שייחסך אם יוותרו על צעצוע יקר נוסף… תתפלאו, לפעמים הם יהיו נכונים לשתף פעולה!
בהצלחה, ושיהיה בקלות.
