כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם להסדיר מספר נושאים. הראשון הוא עצם הגירושין. לאחר מכן או במקביל, עליהם להסדיר את משמורת הילדים, חלוקת הרכוש וכמובן את המזונות. מזונות הם תשלום קבוע שלרוב משולם על ידי האב לטובת ילדיו, במידה והוא לא מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. מזונות מחויבים מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג. החובה קיימת כמובן בדין הדתי–עברי, אך גם בדין השרעי והנוצרי. במאמר שלפניכם נעסוק במזונות מכוח הדין הדתי וכן מכוח הדין האזרחי שחל על חסרי דת בישראל. נסביר מה הדין לגבי מזונות, מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת וכן נסביר מה עוד חשוב לדעת בעניין.
ערכאות שיפוט בדיני משפחה ומזונות:
בישראל, דיני המשפחה הם מיוחדים, משום שיש לכך שתי ערכאות שיפוט. האחת היא בית המשפט לענייני משפחה, שלמעשה יש לו סמכות לעסוק בכל תחום בדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין ונישואין. השנייה היא בית הדין הרבני, אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לנישואין וגירושין. יצוין שתביעות למזונות (על בסיס מחשבון מזונות) יכולות להתברר בבית הדין הדתי, או בבית המשפט לענייני משפחה
בדרך כלל קיים מרוץ סמכויות בין הערכאות. נסביר: אם אדם מגיש תביעה לגירושין הכורכת את תביעת המזונות, הרכוש והמשמורת, הרי שאז הוא "קנה" סמכות לנהל את כל ההליכים בבית הדין הרבני. אם לא הוגשה תביעה כרוכה, אלא הוגשו תביעות שונות לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שאז מגיש התביעות העדיף את יתרון הבחירה של הערכאה המשפטית.
עיקרון חשוב נוסף בדיני מזונות, הוא סופיות הדיון. אם בהליך אזרחי, כאשר ניתן פסק דין, תם ההליך, הרי שבתיקי מזונות, ניתן מפעם לפעם לפתוח את התיק מחדש, אם יש שינוי נסיבות.
מזונות ילדים:
מזונות ילדים מוטלים על האב מכוח הדין הדתי, בצורה מוחלטת. מזונות, מורכבים משני סוגים. מזונות מדין חובה, שכוללים את כל ההוצאות הבסיסיות לצורך גידול הילדים, וכן מזונות מדין צדקה, שכוללים את ההוצאות הלא בסיסיות.
ככלל, עד גיל 6, מזונות הם מדין חובה. לאחר מכן המזונות מתחלקים למזונות מדין חובה ומזונות מדין צדקה. מזונות מדין חובה הינם מוחלטים. מזונות מדין צדקה – נקבעים בהתאם ליכולת הכספית של האב. חשוב להעיר כי מזונות משולמים עד גיל 21, כלומר, עד לשחרור ילדי האב מהשירות הצבאי. במהלך השירות הצבאי, גובה המזונות הוא לרוב שליש מגובה המזונות מדין חובה.
מזונות אישה:
כאשר בני זוג מתגרשים, אם קיימת תלות של האישה בבעלה, הרי שהאישה יכולה לעתור למזונות אישה. מזונות אישה משולמים עד לשלב הגירושין, כלומר – עד לפסק דין לגירושין. אישה יכולה לאבד זכאות למזונות אם אין באמת פער כלכלי. כאשר אישה עובדת ולא תלויה כלכלית, אזי היא לא תהיה זכאית למזונות אישה.
מזונות מכוח הדין האזרחי:
כאמור, מזונות משולמים מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג, כאשר בנוסף יש בישראל חוק שנקרא חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959. החוק הזה קובע מה הדין במקרה שבו בני זוג הם חסרי דת, ואיזה מזונות יחולו עליהם. כך קובע סעיף 2(ב) לחוק, שבעצם מחריג יהודים, דרוזים, מוסלמים או כל בן דת אחרת המוכרת בישראל. מי שלא עונה על הקטגוריה, אזי חל עליו החוק הזה.
במסגרת החוק, החובה לשאת במזונות היא משותפת לאב ולאם, וחובת המזונות חלה על בני הזוג בשיעור יחסי להכנסה שלהם, וזאת בניגוד לדין הדתי–עברי, שם מזונות משולמים על ידי האב. ישנם הוראות נוספות רבות, שחלקן דומות לדין הדתי, וחלקן שונות מאוד בחוק לתיקון דיני המשפחה, אך לא נרחיב עליהם.
מזונות במשמורת משותפת:
לכאורה, הדין הדתי מחייב את האב לשאת במזונות ילדיו בצורה מוחלטת. אלא מה? בית המשפט העליון קבע בפסיקה מכוננת, כי אם אין פער שכר בין ההורים, והם אכן מקיימים משמורת משותפת כנה ושווה באמת מבחינת זמני השהות, הרי שאז חובת המזונות תחול על בני הזוג באופן שווה. יוער כי הפסיקה חלה על מזונות מדין צדקה, ולא על מזונות מדין חובה. כאמור, כדי לעמוד בקטגוריה של הפסיקה הזו, יש להראות שהמשמורת המשותפת מקוימת להלכה ולמעשה, והיא באמת שווה מבחינת זמנים.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו במחשבון מזונות. פירטנו מה הדין לגבי מזונות בישראל, מה הדין לגבי מזונות בין יהודים, מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת וכן הסברנו מהם מזונות אישה. כמו כן, עסקנו במזונות מהדין האזרחי. את המאמר נסיים בהמלצה ברורה: תיקי מזונות הם תיקים לא פשוטים, שמצריכים ידע וניסיון, לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מזונות בעל ידע וניסיון.