לפני כמה ימים נפגשתי עם חברה לארוחת צהריים, היא הגיעה כעוסה למדי, שלא כהרגלה. רק התיישבה ומיד החלה לדבר בשטף מילים זועמות על חברת שירותי הטלוויזיה אליה היא מנויה. כאשר הצלחתי להרגיע אותה קצת, שלפה את החשבון החודשי שהגיע בדואר, והראתה לי חריגה של שקלים בודדים מהסכום הקבוע שהיא משלמת כחלק מהעסקה עליה היא מנויה. "נו, על זה את מתרעמת?" שאלתי אותה, "תתקשרי לחברה ותסדירי את העניין". "את צוחקת, נכון? מתי בפעם האחרונה הצלחת לקבל חזרה חיוב שגוי?" ענתה לי.

המחשבות שלי התגלגלו במהירות, אצלה זה כמה שקלים, ואצל השכנה שלי זה בטח עוד כמה שקלים, ואצל ההוא שעובד שם במשרד זה עוד כמה שקלים, שמצטברים לסכום לא מבוטל אותו מרוויחה החברה. וכל אחד אומר "בשביל זה אני לא אתחיל לריב איתם," ובינתיים הכסף ממשיך להתגלגל לכיסים הלא נכונים!

מייאש? אכן, אבל בדיוק בשביל מקרים מהסוג הזה הוכרה בישראל האפשרות לתביעה ייצוגית.

מהי תביעה ייצוגית

 תביעה ייצוגית היא תביעה המוגשת על ידי אדם פרטי כאשר יש לו עילת תביעה אישית הקשורה אליו בשל דבר שנעשה נגדו, אך עילה זו משותפת לציבור רחב. למעשה התובע, המכונה "תובע מייצג", מנהל תביעה בשם קבוצה של אנשים מבלי שקיבל מהם מינוי או רשות לתבוע בשמם. תביעה ייצוגית מאפשרת לאדם מסוים לתבוע סכום משמעותי בגין נזק קל כביכול שנגרם לו ולא היה לו משתלם לתבוע אותו מהנתבע לולא ניתן היה לצרף לתביעה את כלל הנזק שנגרם לכל חברי הקבוצה.

לדוגמה, הסיפור של חברתי: ספק תוכן מסוים גבה מכל לקוח סכום של 5 ₪ שלא כדין. לכל לקוח מסתכם הנזק בחמישה שקלים, ולא משתלם לו להגיש בשל כך תביעה שעלותה גבוהה. תביעה ייצוגית מאפשרת ללקוח אחד לאחד את כלל התביעות של כלל הלקוחות, מבלי לדרוש את אישורם, וכך סכום התביעה כבר יכול לעמוד על מאות אלפי ואף מיליוני שקלים – מה שהופך את התביעה לכדאית. (מידע נוסף תוכלו למצוא באתר http://www.drs-law.co.il/)

מטרת התביעה הייצוגית

 לתביעה הייצוגית מספר מטרות מרכזיות:

  • הגנה על האינטרס של הפרט ושל הציבור בכל הנוגע לאכיפת חוק ולעשיית צדק בייחוד באותם מקרים בהם תביעה פרטית לא כדאית מבחינה כלכלית.
  • מניעת שימוש לרעה בכוח שיש לגופים כלכליים גדולים הנתפסים כמאיימים על האזרח הבודד.
  • מניעת ריבוי תביעות הקשורות לאותו נושא וכתוצאה מכך חיסכון במשאבים של מערכות המשפט ושל האזרחים.

מניעת ניצול לרעה של תביעה ייצוגית

יכול להיות שאתם כבר מריצים במחשבתכם את כל הפעמים שגופים גדולים פגעו בכם, עצבנו אתכם, היו לא קשובים או לא הוגנים, וכבר אתם מתכננים את התביעה הייצוגית הבאה שלכם. חכו רגע, יש עוד כמה דברים שיש להבין בכל הנוגע לתביעה ייצוגית.

כאשר נחקק "חוק תובענות ייצוגיות" בשנת 2006 , מטרתו הייתה: "לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות". בית משפט העליון זיהה כי לחוק זה עוצמה רבה מאד ולכן יש להשתמש בו בזהירות ובשום שכל כדי למנוע מקרים של ניצול לרעה של החוק והגשת תביעה ייצוגית ממניעים פסולים.

מתוך הכתוב לעיל נקבעו כמה קווי הגנה שמטרתם לוודא כי אכן התביעה הייצוגית ראויה. לכן יש לקבל אישור מבית משפט המוסמך לדון בתביעה כי אכן תביעה זו יכולה להיחשב כתביעה ייצוגית, וזאת על פי הכללים הבאים:

  • בית המשפט יבחן האם קיימת בתביעה שאלה מהותית, עובדתית או משפטית המשותפת לכלל חברי הקבוצה.
  • בית המשפט יבדוק אם אכן תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעת השאלה בגינה עלתה התביעה.
  • בית המשפט יוודא כי "התובע המייצג" מייצג את האינטרסים של הקבוצה באפן הולם ובתום לב.
  • תביעה תוכר רק במידה והאדם או הארגון התובע אכן שייך לקבוצה הנפגעת מעילת התביעה.

בשנים האחרונות יש דוגמאות רבות לתביעות בנושאי צרכנות, שאושרו להתנהל כתביעות ייצוגיות, וחלקן אף זיכו את התובעים בפיצויים הולמים כשהסתיים המשפט או לאחר הצעת פשרה. רשימה חלקית של חברות שכנגדן הוגשו תביעות ייצוגיות: חברת התקשורת הוט, חברת שופרסל, חברת סלקום, יצרנית הרכב יונדאי / קיה ועוד.

אם לאחר קריאת כל המידע, וברור מידע נוסף הקיים ברשת, אתם חושבים על הגשת תביעה ייצוגית, מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד דין מומחה, שיוכל להעריך את אפשרות קבלת האישור להגשת התביעה כייצוגית, וכמובן שיוכל לנהל את המשפט בצורה הטובה ביותר עבור הלקוח.

מוגש בשיתוף http://th-law.co.il/ – משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

דילוג לתוכן