אנשי כוחות הבטחון מבוטחים באמצעות "חוק הנכים – תגמולים ושיקום", במהלך שירותם הצבאי ובמקרים מסוימים גם אחריו. פציעה או פגיעה בריאותית במהלך השירות הצבאי מחייבת התנהלות מסוימת, שתסייע בהתמודדות עתידית. כמו כן, כדאי לזכור כי ישנן פגיעות שמחמירות או מדרדרות עם השנים. במאמר שלפניכם נסביר כיצד מומלץ לנהוג במקרה של פגיעה במהלך השירות או במקרה של החמרה במצב לאחר שנים, כאשר עולה הצורך בקבלת פיצויים.
כיצד לנהוג במקרה של פגיעה במהלך השירות?
במקרה של פציעה או פגיעה פיזית ובריאותית במהלך השירות הצבאי או הבטחוני, מומלץ לפנות לקצין תגמולים ולהגיש תביעה להכרה בנכות שנגרמה כתוצאה מן הפגיעה. המלצה זו תקפה גם אם אופי הפציעה הוא כזה שבו לאחר תקופה מסוימת צפויה הטבה והנכות עשויה להיעלם. מדוע? מאחר וכל דרגת נכות שנקבעה לחייל, אפילו אם היא עומדת על אפס או על חמישה אחוזי נכות, מאפשרת לאדם לשמור על זכויותיו כנכה צה"ל, ולהגיש בעתיד "תביעה לבדיקה חוזרת", במקרה של החמרה במצב הבריאותי.
מהם התנאים לתביעה במקרה של החמרת מצב?
על מנת להסביר את התנאים לתביעה במקרים של החמרה במצב הבריאותי, נשתמש בדוגמא בדויה, שמובאת כאן לצורך המחשה בלבד. בעת שירותו הקרבי החל אודי לסבול מכאבי גב עזים. לאחר שפנה לבירור רפואי, ונערכו לו בדיקות, התברר כי הוא סובל מ"פריצת דיסק". כזכור, במקרה כזה, מומלץ לאודי לפנות לקצין התגמולים של משרד הבטחון, לשם הכרה בפגיעה ובנכות שהוסבה לו. לאחר שנים, אם אודי חש החמרה והידרדרות במצבו הרפואי, הוא יוכל להגיש תביעה להחמרת מצב. את התביעה הוא יוכל למסור רק אם הפגיעה שגרמה לנכות ולהחמרה הוכרה על ידי קצין התגמולים כפגיעה בזמן השירות הצבאי ועקב השירות הצבאי. במקרה שאודי לא פנה לקצין התגמולים בעקבות הפגיעה, הוא לא יוכל בעתיד להגיש תביעה עקב החמרה במצבו הבריאותי. בעת הפנייה להכרה בהחמרת מצב, יהיה על אודי להציג מסמכים חדשים המעידים על החמרה של מצבו הבריאותי. ההחמרה צריכה להיות ביחס למצב שנקבע על ידי הועדה הרפואית האחרונה שבה נבדק – זו שקבעה את אחוזי נכותו בעבר. בקשה לתביעה חוזרת (בשל החמרה במצב) ניתן להגיש רק כעבור ששה חודשים מסיום עבודתה ומקביעותיה של הועדה הרפואית האחרונה שבפניה הופיע התובע.
עד מתי ניתן להגיש תביעה והאם חלה התיישנות על תביעות כנגד משרד הבטחון?
החוק קובע כי ניתן להגיש תביעה להכרה בנכות, תגמולים ושיקום עד שלוש שנים מיום שחרור מן השירות הצבאי שבעתו נגרמה הנכות; חשוב לציין כי ישנן מחלות ופגיעות שעבורן נקבעה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר. החוק קובע גם כי קצין התגמולים הוא בעל סמכות להאריך את תקופת ההתיישנות במקרים מסוימים, שבהם מתקיימים התנאים המצטברים שיפורטו להלן, וישנה "חבלה רשומה". מהם התנאים המצטברים שעליהם מדובר? א – הבקשה נוגעת לנכות שנגרמה על ידי "חבלה רשומה". כאשר נגרמת פגיעה כלשהי, יש לתעד אותה במסמך רשמי (מסמך רשמי יכול להיות רשומות צבאיות או אחרות, שאושרו על ידי שר הבטחון). פרט לפגיעה, יש לתעד ולרשום את האירוע שגרם לה, וצריכה להתקיים סמיכות זמנים בין האירוע ובין הרישום. האירוע צריך להיות ברור ומוגדר – למשל, תאונת אימונים מסוימת. ב – משך הזמן שעבר בין הפגיעה לבין התביעה אינו עשוי להקשות על השגה של ראיות לאירוע ולפגיעה. ג – ההשהייה של התביעה/בקשה לא גרמה להחמרה של הנכות באופן כלשהו.
מה עוד חשוב לדעת לקראת הופעה בועדה רפואית לבדיקה חוזרת?
לאחר שהתובע יגיש בקשה לבדיקה חוזרת של המצב הבריאותי (כלומר – החמרת מצב), הוא יוזמן להופיע בפני ועדה רפואית של משרד הבטחון. במקרים רבים, הועדה הרפואית עורכת בדיקה מקיפה של כלל הנכויות מהן סובל התובע, לא רק זו שבשלה הגיש תביעה להחמרת מצב. הבא ונחזור לדוגמא שלנו: אודי סובל הן מפגיעה גופנית שעבורה נקבעו לו 10% נכות, והן מנכות נפשית, שעבורה נקבעו לו 10% נכות גם כן. אודי מגיע עם מסמכים מתאימים והועדה מתרשמת שאכן חלה החמרה במצבו הגופני וקובעת לו שיעור גבוה יותר, של 15% נכות. עם זאת, הועדה מחליטה לבחון גם את מצבו הנפשי באותה הזדמנות, ופוסקת ששיעור הנכות הנפשית שלו ירד ל-0%. במקרה שכזה, אחוזי הנכות המשוקללת של אודי, לאחר הביקור בועדה, הם נמוכים מאלו שהיו לו ומ-20%. דרגת נכות נמוכה מ-20% אינה מזכה את אודי בגמלה החודשית שקבל עד הופעתו המחודשת בועדה. לסיכום, חשוב להסיק מן הדוגמא את המתבקש: הופעה בפני ועדה רפואית בתביעה להחמרת מצב חשובה ומהותית. במקרים של החמרת מצב מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין צבאי מיומן, שיוכל ללוות את התביעה, ולהביא בפני התובע את הסיכויים והסיכונים כאחד. ונסיים כמובן, באיחולי רפואה ובריאות שלמה!
המאמר נכתב בחסות עו״ד דביר, רייכרט, שורץ עורך דין פלילי בצפון.